סוף סוף עליתם על הגל הנכון, נראה שהמוצר מתחיל לעבוד, יש משקיעים שמתעניינים ואתם רואים את עצמכם מגיעים לארץ המובטחת ומתחילים לחיות, אבל אז באופן מפתיע (אף על פי, אם נודה על האמת, זה לעולם לא מפתיע) אחד השותפים או כמה מהם לא מסכימים עם הקו שאתה מוביל או מסכים לו.
“איזה מזל שערכנו הסכם מייסדים” אתה נאנח ופונה לקרוא את ה-40 עמודים שמונחים כאבן שאין לה הופכין על שולחנך.
“איפה טעינו” אתה רוצה לצעוק כשמגלה שמנגנון פתרון הסכסוכים שנמצא בהסכם מורכב הרבה יותר מהשכנת שלום במזרח התיכון.
אז מה צריך לעשות לפני כדי שיהיה קל אחר כך?
← ראשית עורכים הסכם (ולא לבד אלא בסיוע אנשי מקצוע ), עורכים אותו מוקדם ככל הניתן בשלבי השותפות ביניכם, גם אם אין עדיין מה לחלק ועל מי לכעוס. חשוב שההסכם לא יהיה מורכב מ-40 עמודים שאין לכם מושג מה כתוב בהם רק כדי לעשות וי. תחשבו על סיטואציות שעלולות לקרות בהמשך הדרך, מנגנונים של אכיפה, של פיצוי, סנקציות ותוודאו שאתם מבינים כל משפט שעורך הדין כתב. ואם אתם לא מבינים שיכתוב כך שתבינו.
← עדיף שההסכם יהיה כתוב באנגלית, תנאי שמדגיש עוד יותר את הצורך בשימוש בשפה פשוטה, בהירה ומובנת. חשוב שההסכם לא יראה כעץ אלגוריתמאי.
← חובה להתייחס בהסכם לחלוקת התפקידים של השותפים המייסדים, מסייע לקבוע גבולות ברורים ולאכוף ביצוע העבודה. בייחוד אם הסטארט אפ הוא הוא לא העיסוק היחיד שלכם. חשוב שהתפקידים יהיו מוגדרים, משך השעות שישקיע כל אחד וכו’. ניתן אף לקשור בין אי עמידה ביעדים לבין סנקציות כספיות או אחרות כנגד השותף הסורר – מסייע מאוד לתיאום ציפיות ובטווח הרחוק מסייע לחברה ולמוצר להצליח.
ובהקשר זה היו ערניים אם התחלתם לעבוד על רעיון בעודכם מועסקים כשכירים. תבדקו את הסכם ההעסקה שלכם. מרבית החברות הגדולות בכלל ובהייטק בפרט קובעות כי כל מוצר שפותח על ידי העובדים שייך למעסיק. ככל הדבר נכתב במפורש עומדות בפניכם שתי אפשרויות: לקבל אישור ההנהלה כי הם מוותרים על זכות הבעלות במקרה זה (וניתן לקבל ככל שמוצר אינו קשור לתחומי הפעילות של החברה) או להתפטר. ובכל מקרה לא לעבוד אף פעם על מכשירים שניתנו לכם על ידי המעסיק (כגון מחשבים ניידים, טלפונים וכיוב ). אל תנסו להסתיר אם המוצר יצליח – אתם תתבעו ותפסידו כי הדין הוא לצד המעסיק. אבל הרבה לפני שתתבעו אף משקיע לא יתקרב למיזם שנולד בחטא.
← תסכימו על מנגנונים פשוטים של פתרון סכסוכים ביניכם, ללא בוררויות מורכבות ומינוי אנשים לא מוכרים שיקבלו החלטות במקומכם. לפעמים הדבר כרוך בויתור על כוחם של חלק מהשותפים, אבל אם אתם לא מוכנים לכך בהתחלה, ככל שהזמן יעבור, זה יהפוך קשה הרבה יותר ולכן אולי מלכתחילה עדיף לא להתקשר.
← הימנעו מ deadlocks – והטלות וטו. עדיף לחלק את הכסף באופן שווה אבל את מניות השליטה באופן שיאפשר קבלת החלטות, אחרת לא תצליחו לזוז ברגע הקריטי ביותר.
← תקפידו על קיום מנגנון המאפשר לשותף לצאת מבלי לגרום להורדת כל הפרויקט לטמיון. לדוגמא reverse vesting במקרה שמסיבה כזאת או אחרת, אחד המייסדים רוצה לצאת אבל לא מוכן לוותר על מניותיו. קביעת מנגנון לפיו למייסדים מונפקים מניות בקשר ישיר עם התקופה שהם נותרים בחברה. קביעת מנגנון buy me buy you ועוד מנגנונים רבים אחרים, הכל כמובן בהתאמה לאופי המיזם והמייסדים.
העלתי סוגיות בקליפת אגוז – אל תכנסו למיזם לפני שאתם מקבלים יעוץ משפטי , תחסכו הרבה עלויות ותשמרו על הרבה יחסים אם בהתלהבות של ההתחלה לא תתעלמו מהפיל בחדר ותפכו את המיזם שלכם לחנות חרסינה.